כיצד בכלל תנועות עיניים מייצרות שינוי? 

כל החוויות שעברנו, כל המידע שעבר דרכנו אוחסן במוח האדיר שלנו.

הצעה להתנסות - נסו להעלות את הזיכרונות הבאים - חדר הילדות שלך. יום הגיוס לצה"ל. כל זיכרון אחר...
אולי הבחנת בשני דברים - 
זה אפשרי לבקש ולהיזכר בדברים ורגעים שלא חשבנו עליהם שנים.
כדי שהתמונה הספציפית תעלה בעיניי רוחנו ו"נראה" אותה, העין שלך זזה והתקבעה במיקום ספציפי ואז "ראית" את החדר
או את הזיכרון שביקשת לראות. 

מכיוון שאנחנו יכולים לבקש ו"לשלוף" זיכרונות, ניתן להסיק שיש מנגנון שאחראי על אחסון המידע ועל שליפתו.
הבחנו שהעין הייתה צריכה להתמקם במקום ספציפי כדי שהזיכרונות שביקשנו קודם, יעלו. 
ניתן להבין שאחד מחלקיו של מנגנון האחסון הזה הוא המיקום של העין.
 
המידע מאוחסן עם התחושות והרגשות שנחוו בו, עם המסקנות שהוסקו בו וגם עם ההקשרים לזיכרונות אחרים, קודמים. 
כל אלה הם בעצם חלק מקוד האחסון של אותו מידע.
הקוד הוא משפט ארוך שמכיל את כל חלקי החוויה, לדוגמא, אירוע "סטירה מאמא", קוד האחסון שלו עשוי להראות כך:
אמא סטרה לי/ יד מונפת/ כאב בלחי/ פגיעה/ עצב/ כעס/ תסכול/ אני קטן/ אני חלש/ אני לא אהוב/ כיווץ בבטן/ רפיון בידיים/ וכיו"ב, וגם, מיקום ספציפי של העין, ותחושה ספציפית בגוף.

 

תנועות העיניים, בזמן שמחזיקים את הזיכרון, שובר את הקשר הספציפי, את הקידוד  עין-מוח שהיה. 

הזיכרון לא נמחק ותת המודע נאלץ לאחסן מחדש את המידע, לקודד מחדש את הזיכרון וליצור קשר מוח-עין חדש.
הקידוד הראשוני נעשה בהתאם לגיל, לידע וליכולות ההבנה וההתמודדות שהיו לנו באותה העת. הקידוד החדש יעשה בהתאם למי ומה שאנחנו היום.

ה EMID מבוססת תאוריית הגשטאלט, תאוריית התבנית. כל התרפיות הרגרסיביות (טיים ליין, שיחזור גלגולים, תטא הילנג, וגם פסיכואנליזה של פרוייד, המסע ועוד...) נשענות על אותו בסיס תבוני - החוויה בהווה תלויה בתפיסה, התפיסה נוצרה כתבנית בשלבי החיים המוקדמים.על מנת ליצר שינוי בחוויית ההווה יש ליצור שינוי בתפיסת האירוע הראשוני שבשורש התבנית. את השינוי הן מייצרות תוך הרפיה וברגרסיה אל שורש התבנית באופן שנע בין אסוציאציה ודיסוציאציה.במילים אחרות - כדי לייצר שינוי בהווה, צריך לייצר שינוי בתפיסת חוויית העבר. 
 

כיצד התפתחה EMID:

אחרי שלמדתי עבודה בתנועות עיניים ונחשפתי למהירות והיעילות שבה אפשר ליצר שינוי, במשך למעלה משנה טיפלתי בכ-120 מתנדבים בתהליכים של תרפיה בתנועות עיניים. במקביל, בקליניקה, קיבלתי לקוחות והנחתי אותם ברגרסיות שונות.

בעבודה עם המתנדבים, כל מיני סיטואציות גרמו לי להיות יצירתי ולחבר את הידע מהשיטות הרגרסיביות עם תנועות העיניים.
התוצאות היו קפיצת מדרגה מבחינת המהירות והיעילות באופן כל כך משמעותי, שחלק מהמתנדבים הוחזרו לטיפולים חוזרים בצורת העבודה החדשה שהתהוותה.

לאורך כל השנה ניהלתי מעקב אחר המתנדבים, בצורת משוב קבוע.

הזמנתי מתנדבים לעבור שחרור רגשות שליליים. הזמנתי גם מתנדבים עם בעיות ספציפיות כמו PTSD, מיגרנות ובעיות כרוניות שונות. הזמנתי במקביל מתנדבים כקבוצת ביקורת ואיתם עבדתי בתרפיית קו הזמן, לשם השוואה. התרשמתי שהתוצאות ב-EMID היו עמוקות יותר, רחבות יותר, פרמננטיות, יצרו שינויים רחבים יותר, התבטאו בכל רבדי החיים. אפשר היה לראות איך העבודה עושה שינוי בהרבה דברים מעבר לבעיה הספציפית עליה עבדתי עם המטופל.
יתרון נוסף הוא שאין צורך בתוכן בכלל, אין צורך לעסוק בהתנגדות, רווח משני, אינטק, הולכה לעתיד וכו'.
בעיקר ריגש אותי לגלות שתנועות העיניים מייצרות מסגור מחודש לאירועים, מסקנות חדשות שמותאמות להווה של המונחה מבלי שום הנחיה או שיחה מכוונת. 
תת המודע פשוט עושה את העבודה שלו באקולוגיה מושלמת.

השיטה ממשיכה להתפתח. תלמידיי ואני ממשיכים למצוא דרכים יעילות לייצר שינויים. 
בימים אלה החל איסוף ראיות, לקראת מחקר ותיקוף, על ידי מילוי שאלונים, בשני פרוייקטים מרגשים - 
עבודה עם הלומי קרב בכל הארץ, והקמת מרכז טיפול ב EMID בשדרות לתושבי העיר והעוטף. 


שורשים והיסטוריה:

בשנות ה-60 של המאה הקודמת נחקרו מספר שיטות לטיפול בטראומה בתנועות עיניים, בייחוד בהקשר ל-NLP. ד"ר רנדי פרידריק, שהיה בשנות ה-70 תלמידו של ד"ר ג'ון גרינדר (אחד משני מייסדי ה-NLP), צוטט על ידי ד"ר ברוס גרימלי בשנת 2014 במגזיןThe Psychologist באשר להשתלשלות האירועים מאז:
ד"ר גרינדר לימד את העוזרת האדמיניסטרטיבית שלו דאז, פרנסין שפירו, את השיטות הללו, כאשר הייתה מועסקת אצלו בתפקידי מכירות ואדמיניסטרציה.
שפירו לימים השלימה את לימודי הדוקטורט שלה בפסיכולוגיה ופרסמה כי היא המציאה שיטה לטיפול בתנועות עיניים EMDR, לאחר שבמהלך טיול ביער, גילתה את הקשר בין תנועות עיניים לשינוי רגשי, ללא כל איזכור או קרדיט למקור הידע הקודם.

ד"ר פרידריק עוד ציין בפרסום שלו, כי בפורום של הספר המשותף של כרמן קרול וד"ר ג'ון גרינדר (The Whispering and the Wind Forum) ד"ר גרינדר עצמו כתב שכאשר פרנסין שפירו עבדה אצלו באדמיניסטרציה ובמכירות, היא סיפרה לו על חברתה שגרה בניו יורק ונאנסה, והיא ביקשה את עזרתו לטפל בה. ד"ר גרינדר לימד את שפירו את הטכניקות לטיפול בתרפיה בתנועות עיניים על מנת שתוכל לסייע לחברתה, ואכן לאחר זמן שפירו דיווחה לו על הצלחת הטיפול.

בסוף שנות ה-80 ד"ר פרנסין שפירו, פרסמה כי במהלך טיול ביער, גילתה את הקשר בין תנועות עיניים לשינוי רגשי, היא חקרה את הנושא ומצאה, שתנועות עיניים שנעשות במהלך חשיבה או העלאת זיכרון על נושא מטריד שמייצר רגש לא נעים, מקהות את עוצמת הרגש שנחווה.
 

לשיטה שהיא פיתחה קוראים  EMDR - Eye Movement Desensitization and Reprocessing היא נחקרה ותוקפה אקדמית. התיקוף האקדמי ועשרות מחקרים, הוכיחו את יעילותה כשווה לשיטות אחרות ולעיתים יעילה מהן מבחינת עוצמת ההשפעה על המטופלים. היתרון המשמעותי שלה ה-EMDR על פני שיטות אחרות הינו משך הטיפול. ב-EMDR נדרש זמן קצר יותר על מנת להגיע לתוצאות זהות או טובות יותר, והתוצאות נשארות לאורך זמן, במיוחד בטיפול ב PTSD וחרדה.

האוריינטציה האקדמית הביאה לכך שרק פסיכולוגיים קליניים, פסיכיאטרים, עו"ס קליניים וניורולוגים מורשים ללמוד אותה, מחירי הטיפול בה גבוהים והיא מתפתחת באיטיות, כי כל פיתוח מצריך מחקר ותיקוף.
ב EMDR-רואים בתנועות העיניים דבר משני, ונעשה במהלך הטיפולים שימוש בגירויים בילטרליים (המערבים את שתי ההמיספרות של המח) נוספים כאוזניות המשמיעות קול לסירוגין, או רטטים שהמטופל מחזיק בידו ורוטטים לסירוגין. ה-EMDR היא תרפיה בגירוי בילטרלי. 
לפני מותה אמרה שפירו בריאיון, שהשם EMDR אינו מתאים לשיטתה שכן היא עוסקת בגירוי בילטרלי ולא בתנועות עיניים. 

 

בשנת 1989, על בסיס עבודה של ג'ון גריינדר, פיתחו קוניראה וסטיב אנדריאס שיטה נוספת לעבודה בתנועות עיניים שנקראת EMI - Eye Movement Integration. התנועות בה יותר איטיות ולכיוונים שונים ומבוססת על תובנות ה-NLP. דני בולייה בשיתוף עם אנדריאס הוסיפה ופיתחה וחקרה את השיטה שהמשיכה להתפתח לכיוונים מעניינים נוספים. EMI מטבע הדברים מקושרת לNLP- ומשתמשת בצורות העבודה של NLP בתתי חושים. השיוך ל-NLP כנראה שהיווה את הסיבה לפופולריות הנמוכה שלה, למרות שבגרמניה וצרפת, יש מודעות רבה לשיטה, אפילו יותר מל-EMDR.
 

אנדרו אוסטין, היפנותרפיסט ונלפיסט נחשף לעולם תנועות העיניים וחקר את השפעתם של כיווני תנועה שונים. בעקבות ניסיונו להבין מה משותף למטופלים שכל תרפיה שניסו לא הצליחה לייצר שינוי, הוא מצא חמישה דפוסים משותפים וביסס את עבודת השינוי סביבם. לשיטתו קוראים IEMT - Integral Eye Movement Therapy, השיטה של אנדרו אוסטין מאוד דינמית ומתבססת על הרגש האותנטי שנוצר בקליניקה בעקבות פרובוקציות שונות שאוסטין מפעיל על המטופל.
שיטתו חכמה וטובה אך לדבריו אינה מהווה תרפיה שלמה - "היא עוד כלי בארגז הכלים של המטפל ולא תתאים לכל עניין ולכל אדם" 

 

שמי שניר ואני תלמידו של אנדרו אוסטין. דרכו ללמד תנועות עיניים כללה הכוונה למצוא את הדרך האישית. לחקור בעצמנו ולהמשיך ולפתח דרכים יעילות ליצירת שינוי. רשימת המורים שלי, כמובן ארוכה קצת יותר, הכלי הראשון שלמדתי היה NLP.
אני מגיע אל התרפיה מתוך תאוריית הגשטלט של פריץ פרלס, קו הזמן של טד ג'יימס שלמדתי מפול וג'וזף קלאף
והולוגרפיק ראינקורניישן תרפי של הנס טן דם ומוריס נבטון, שלמדתי ממורתי דליה חוברס.


 

סדרת ווידאו על השיטה והקורס נמצאים כאן - https://did.li/gdmCN

התרפיה בתנועות עיניים EMID מוגנת בזכויות יוצרים.
"תרפיה בתנועות עיניים EMID" הוא שם רשום 
כמו גם הלוגו של השיטה. 
כל הזכויות שמורות לשניר כץ מפתח השיטה. 

  • Grey Facebook Icon
  • Grey YouTube Icon